הבניין המרכזי של מכללת הדסה הוקם בתרמ"ח, 1888, על ידי הברון רוטשילד. היה זה בית החולים היהודי הראשון מחוץ לחומות ואחד הבניינים היפים והמרשימים במרכז ירושלים.
בין שערי בית החולים, באו רופאים שנקלטו מארצות אירופה לפני מלחמת העולם הראשונה, אשר עסקו בהצלת חיי אדם, בני כל הדתות.
בשנת 1912 נוסדה בניו יורק "הסתדרות נשים ציוניות באמריקה" על ידי חמש-עשרה נשים, בראשן הנריאטה סאלד. הארגון נוסד בפורים ונקרא בשם "הדסה", שמה השני של אסתר המלכה.
בתחילת מלחמת העולם הראשונה, החלה בארץ פעילות נרחבת בארץ של "קבוצת עזרה מדיצינית של ציוני אמריקה", שהפכה בשנת 1922 למוסד קבע בשם "הסתדרות מדיצינית הדסה".
ארגון נשות הדסה חרת על דגלו להמשיך ולפעול למען הקהילה בארץ. התפתחות המדע, התעשייה והרפואה חייבו להכשיר את הדור הצעיר כדי שיוכל להשתלב ולתרום למערכות המתקדמות.
בשנת 1942 החל הארגון בפעילות בשטח החינוך המקצועי; הוקמו בית ספר תיכון מקצועי, מרכז להכשרה מקצועית ותחנה להדרכה בבחירת מקצוע.
בעקבות התפתחות המדע, התעשייה והרפואה בישראל, הורגש צורך דחוף בכוח אדם מיומן, אשר יסייע בכישוריו לקהילה הטכנולוגית, התעשייתית, המדעית והכלכלית בארץ. כדי לענות על הצרכים, הוקמה בשנת 1970 מכללת הדסה במבנה המרכזי, שהעביר הברון רוטשילד לרשות הדסה, כאות הוקרה לפועלה של הנריאטה סאלד לאחר מלחמת העולם הראשונה.
כיום, פועלים במכללת הדסה חוגי לימוד אקדמיים וחוגי לימוד טכנולוגיים עם סטודנטים וסטודנטיות מכל מגזרי האוכלוסייה ומכל חלקי הארץ. מדי שנה מסיימים בוגרות ובוגרים את מסלול רכישת הידע המקצועי ומשתלבים במקומות עבודה כמו מוסדות מחקר, תעשייה עתירת ידע, מוסדות רפואה, מפעלי תעשייה ואחרים.
בשנה"ל תשס"א, הוקם במכללת הדסה מרכז תכלית ללימודי חוץ, שמטרתו להגשים את תפישת המכללה לגבי חשיבות הלמידה במהלך החיים ולהתפתחות מקצועית מתמדת.
בשנה זו יצא לאור מטעם "כתר הוצאה לאור" ספרו של דוד קרויאנקר המתמחה בתיעוד הסטורי וארכיטקטוני של מורשת הבנייה בירושלים- "סיפור מתחם רוטשילד, ירושלים- רחוב הנביאים".
ספר זה מתאר את תולדותיו של מתחם בית החולים רוטשילד בלב ירושלים, שהטביע את חותמו בשני תחומים- רפואה וחינוך מקצועי בירושלים, וכן- את התפקיד המרכזי שמילא ארגון "הדסה" בפעילות זו.
הספר מיועד הן לקהל קוראי העברית והן לקהל קוראי האנגלית בארץ ומחוצה לה, ולכן הוא מעוצב כיחידה דו לשונית המורכבת למעשה משני ספרים נפרדים- עברי ואנגלי. הכיתובים לתמונות מופיעים בשתי שפות בשני חלקי הספר.
